לזכר קלרה (דודו) ריינהרץ

נפטרה כ"ה בתמוז תשס"ה

(כתב: פרדי ריינהרץ, ערכה: איריס ריינהרץ-ברגר)

הילדות

קלרה נולדה ב- 2 בינואר 1937 בעיר יאסי (Iasi) שברומניה לאמא טובה (Tony) ולאבא ישראל (Strul) מויסה (מוסקוביץ). האב עבד ברשת גדולה בתחום המזון (Alimentara) והאם הייתה עקרת בית. לקלרה היה אח, גרשון (ג'יג'י), הגדול ממנה בשנתיים. ממנו גם זכתה לכינוי דודו – שם בו כינוה קרוביה וחבריה עד יום מותה.

המשפחה גרה בבית צנוע עם חצר גדולה. הילדה, שבאופייה הייתה עליזה ומלאת חיים, הייתה חברותית מאד ומקובלת על בני גילה.

לאחר סיום בית הספר היסודי, למדה קלרה בבית ספר למסחר (Liceul Comercial), שם סיימה בגרות בהצטיינות. היא נרשמה והתקבלה לפקולטה למשפטים באוניברסיטת יאסי, אולם בשנה השנייה ללימודיה נאלצה להפסיקם לאחר שהשלטון הקומוניסטי לא ראה בעין יפה את בקשת המשפחה לעלות לישראל.

top

העלייה ארצה

קלרה ומשפחתה עלו לארץ בדצמבר 1964. בדרך המשפחה התעכבה בנפולי שבאיטליה כחודש ימים. שם הכיר אחיהג'יג'י בחורה יהודיה מארגנטינה שהייתה אף היא בדרך לארץ. ברבות הימים התחתן ג'יג'י עם אותה בחורה ועזב את הארץ לארגנטינה. ג'יג'י נפטר בארגנטינה בשנת 2000 ממחלה קשה.

עם הגעת המשפחה לארץ, הם שוכנו בבאר שבע בניגוד לרצונם, שכן קרוב משפחה (האח של האם) גר באזור חיפה.קלרה לא ויתרה ובאה לבדה לחיפה כדי לחפש עבודה ואפשרות לשכן את המשפחה.

בעזרת מכרים מצאה קלרה עבודה בחברת "תנובה" בחיפה וגרה לבדה בשכירות בעיר התחתית בחיפה. בהמשך הגיעו גם הוריה של קלרה לחיפה והם התגוררו בשכונת בן דור שבנשר.

top

החתונה

בשנת 1967 הכירה קלרה באמצעות חברה משותפת את פרדי, עולה חדש מרומניה שעבד באותה תקופה בנמל קישון. לאחר מספר חודשים התחתנו קלרה ופרדי ב- 25ביוני 1967. הם עברו לגור בבית הוריה של קלרה בנשר. בהשפעתה של קלרה, פרדי עבר לעבוד כמנהל חשבונות בדיזינגוף (חברת בת של צים).

מספר מועט של חודשים לאחר החתונה, בעת נסיונות להרות, התגלתה אצל קלרה מחלה קשה הנקראת אכינוקוקוס והיא נאלצה לעבור שני ניתוחים כדי להרחיק את הציסטות שגורם המחלה יוצר. לאחר תקופת החלמה ממושכת, נראה כי הרע מאחוריה והיא חזרה לתפקוד מלא. אולם, כפי שיתואר בפרק "תולדות המחלה", חיידק האכינוקוקוס המשיך לקנן בה ולבסוף הכריע אותה.

top

הולדת הבת

ב- 15 בינואר 1972 ילדה קלרה את ביתה היחידה, איריס. בעקבות הלידה היא ויתרה על העבודה ב"תנובה" (עקב ריבוי השעות) והתחילה לעבוד מספר מועט של שעות בחברה "אדרס". בשנת 1973, עם פרוץ מלחמת "יום הכיפורים", קלרה החליטה להפסיק את עבודתה לגמרי ולהתמסר למשפחתה (הוריה, בעלה וביתה). באותה תקופה המשפחה עברה לגור בשכונת נווה שאנן בחיפה.

איריס גדלה והתפתחה כתלמידה מצטיינת. היא סיימה את בית הספר הריאלי והחלה ללמוד כעתודאית בטכניון בפקולטות למתמטיקה ומדעי המחשב. היא סיימה את התואר הראשון ב- 1994 והחלה בלימודי התואר השני בפקולטה להנדסה תעשיה וניהול (שטח מערכות מידע) במקביל לשירותה הצבאי כקצינת מחשוב בחיל הים. בשנת 2003 סיימה את הדוקטורט בטכניון (אף הוא בפקולטה להנדסה תעשיה וניהול, שטח מערכות מידע) והחלה לעבוד כמרצה בחוג למערכות מידע ניהוליות באוניברסיטת חיפה. פעילויות אלו של איריס גרמו לשמחה ונחת לאמה, שעודדה ודחפה אותה קדימה כל העת.

top

הנכדות

בשנת 1995 התחתנה איריס עם זאב, מהנדס תוכנה. ב- 29 במרץ 1998 נולדה לזוג הבת חן, שהביאה אור ושמחה רבים למשפחה בכללולקלרה בפרט. קלרה עזרה רבות בתחילת הדרך בטיפול בחן ובהמשך בילתה איתה כמעט בכל אחר צהריים.

ב- 22 ביולי 2004, נולדו לחן שתי אחיות תאומות, לי ואור. למרות שקלרה הייתה כבר בשלבים הקשים של המחלה, היא שמחה מאד בלידתן וסייעה ככל שיכלה (כולל הגעות בשעות הקטנות של הלילה, סופי שבוע, יום כיפור וכו'). היא גם נהנתה מאוד מחן שנכנסה באותה תקופה לכתה א' והייתה ילדה טובה ותלמידה מצטיינת.

לצערנו הרב, קלרה לא יכלה להינות הרבה זמן מנכדותיה בכלל ומלי ואור בפרט, שכן במלאת שנה לתאומות היא הוכנסה לניתוח חירום ממנו לא התעוררה ונפטרה 10 ימים מאוחר יותר.

top

תולדות המחלה

לא ברור האם המושג "תולדות" מתאים למקרה הזה, מאחר ולא ידועה תחילת המחלה ומקורה, למרות שישנן מספר השערות.

בשנת 1967, מספר חודשים לאחר חתונתה התגלה בחלל הבטן של קלרה גוש מוצק (ציסטה). בעת הניתוח להסרת הציסטה, התגלה כי אין זו ציסטה "גניקולוגית" רגילה, אלא ציסטה הנוצרת ע"י טפיל (פרזיט) בשםאכינוקוקוס (Echinococus). טפיל זה מופץ בדרך כלל על ידי כלבים, כבשים, ואכילת בשר לא מבושל דיו. מאחר שקלרה הייתה עירונית בטבעה ולא התקרבה לבעלי חיים, הסברה היא שנדבקה בטפיל עקב אכילת בשר שלא הוכן כהלכה.

ב- 7 בספטמבר קלרה נותחה ומרבית הציסטות שנמצאו בחלל הבטן שלה הוצאו. יחד עם זאת הרופאים לא הצליחו לכרות ציסטה גדולה אחת שהייתה בתוך הכבד מטעמים טכניים ולכן נעשתה הזרקת פורמלין לתוכה.

כעבור כשישה ימים מהניתוח, התפתחה אצל קלרה תמונת אופיינית של איליאוס (גלי חום ואי תפקוד חלקים מסוימים בגוף) אשר גברה למחרת, ולכן היא נותחה בשנית. בניתוח זה נעשתה גם כריתה חלקית של ציסטה גדולה בבטן העליונה הימנית מתחת לכבד. ההתאוששות משני הניתוחים הייתה איטית אך לשביעות רצונם של הרופאים.

במשך שנים רבות לא הורגשו סימנים מדאיגים של המחלה, עד שבאוקטובר 1992, בעת טיול משפחתי ברומניה, חשה קלרה לפתע ברע והקשתה לרדת מהמיטה. מיד עם החזרה ארצה ולאחר אבחון קצר, נודע לה כי המחלה התפרצה שוב: הפעם היו ציסטות מרובות באזור שלפוחית השתן, והיא נותחה ב-28 באוקטובר 1992. הפעם תהליך ההתאוששות היה קל בהרבה והיא שוחררה לביתה לאחר כשבועיים מהניתוח במצב יחסית טוב.

משך כעשר שנים נוספות המחלה לא הראה סימנים מיוחדים, עד שבשנת 2002 התחילו בחילות, הקאות מרובות ועצירות. קלרה אושפזה בבית חולים והובחנה כסובלת מחסימת מעיים. למרות קיומן של הציסטות, שאולי גרמו לחסימת המעיים, הרופאים נמנעו הפעם מלנתח את קלרה והיא טופלה בעירוי נוזלים, צוםוגסטרוגרפין. כעבור שמונה ימים השתחררה מבית החולים במצב טוב יחסית. מספר שבועות לאחר מכן יצאה עם בעלה לחו"ל למנוחה והתאוששות.

עוברות עוד מספר שנים ובשנת 2004 חלה הידרדרות במצבה הכללי: היא הפסיקה לטייל, התלוננה על עייפות מתמדת, קשיי נשימה, סירבה להיפגש עם מכרים וכו'. כל אותו זמן היא סירבה בעקשנות להיבדק ע"י רופא וטענה כי זו עייפות זמנית שתחלוף. ביולי 2005 אושפזה קלרה באופן דחוף בבית חולים כרמל, במחלקת פנימית א'. אובחנו אצלה נוזלים בריאות והיא טופלה בנקז לתוך הריאות שלא שיפר מצבה. לאחר יומיים הוחלט להעבירה למחלקת טיפול נמרץ נשימתי ובו ביום הוזמן ד"ר גנדל מבית חולים בכפר סבא (המומחה לניתוחי חזה) על מנת לבצע הניתוח הנדרש.

קלרה, שכל אותו זמן הייתה ערה, התנגדה בתוקף לניתוח. ד"ר גנדל ושני רופאים נוספים הגדירו את מצבה כסכנת חיים והחליטו לנתחה בניגוד לרצונה וללא צורך בחתימת המקורבים.

הניתוח התחיל ב- 21 ביולי 2005 קצת אחרי השעה 17:00 ונגמר למחרת בשעה 0:30. בהסבר מפורט שקיבלנו מהרופא המנתח, מצבה של קלרה היה מאוד קשה, שכן הציסטה מהכבד התפוצצה על הריאות וגרמה לחור בסרעפת ולאי תפקוד הריאה הימנית. הוא המשיך והסביר כי הם נאלצו לכרות חצי מהריאה הימנית, ניקו את כל מה שיכלו ומה שנשאר לנו זה להתפלל.

לצערנו התפילות לא עזרו וקלרה ז"ל, שלא התעוררה מהניתוח, נפטרה ב- 1 באוגוסט 2005 (כ"ה בתמוז תשס"ה) מהזיהום שפשט בגופה.

עוד על מחלת האכינוקוקוס (Echinococus) ניתן למצוא http://www.infomed.co.il/glossary/g_241.htm

top

ולפרידה ...

אמא מדוע הקיץ חלף, למה נושרים העלים?

אמא מדוע עיניי כה עצובות, למה נושרות לי דמעות?

אמא מדוע החיוך כבר ירד, אמרי לי ממה הוא פחד?

אמא מדוע גופי כה רועד, האם גם משם תוכלי לחבק?

אמא מדוע את כה רחוקה, אך בלבי כה קרובה?

אמא מדוע הגורל כה אכזר ולחבקך לעולם לא אוכל?

אמא הו אמא חבקיני חזק ולעולם לא ניפרד.

אמא אותך הן אהבתי מכל.

אמא השיר לך הוא עד.


מבתך האוהבת (שתאהב לעד),

איריס